בלז'ץ היה מפעל המוות הנורא עלי אדמה.

ובכל זאת, הוא אינו מוכר ואף נעדר מדברי הימים.

​

אל בלז'ץ הובלו מאות אלפי יהודי קרקוב, לובלין, ראדום ואינספור עיירות מזרח פולין, דחוסים זה בזה במשלוחי מוות, בלי אוויר לנשימה. 

 

רבים גוועו ברכבות. שורדי מסעות המוות הובלו עם רדתם מקרונות הבקר אל צריף התפשטות - ומשם אל תאי הגזים, אליהם הוזרם פחמן חד חמצני ממנועי טנקים סובייטים. 

​

כ-12.000 יהודים הושמדו בבלז'ץ מידי יום.

הוויכוחים על המספרים לא גוועו.

​

ילדים והוריהם. משפחות שלמות. קהילות שלמות.

הררי גוויות שנערמו בשכבות צפופות אחת על השנייה,

מילאו בורות ענק, חלקן עודן בחיים.  

​

בלז'ץ לא היה מחנה השמדה 'רגיל'.

היה זה בית מטבחיים שהכיל רק מתקנים טכניים לרצח המוני.

​

2 ניצולים בלבד שרדו את בלז'ץ.

העדויות ספורות עד מאוד.

​

עם פירוק המחנה, תשעה חודשים להפעלתו, העלימו הנאצים כל זכר לקיומו - במבצע טשטוש הראיות הגדול בהיסטוריה האנושית, מבצע 1005.

​

מדצמבר 1942 עד אביב 1943 הוצאו כ-600.000 גוויות נרצחים מבורות הקבורה והושלכו למתקן שריפה. העצמות שלא נשרפו, רוסקו ונטחנו לכדי אפר שהושב לבורות. 

​

על אדמת מחנה המוות, נטעו עצים שהפכו לחורשה. מטרת מבצע 1005 היתה שסיפור מחנה המוות בלז'ץ לא יסופר. הוא אינו מסופר. מטרת הנאצים הושגה. בינתיים.

​

מהיום בו שמעתי לראשונה על בלז'ץ - בי נשבעתי, כי סיפור השמדת מאות אלפי היהודים במחנה הזוועות הנורא הזה יסופר. 

​

במקום בו היה המחנה ניצבת היום אנדרטת ענק, המנסה להמחיש את עוצמת ההשמדה. לצידה מוזיאון קטן. מרבית הזמן, המקום ריק מאדם.   

​

לא מכבר שבנו משם. עם שרה מלצר, צעירה בת 96 שברחה מהעיירה בלז'ץ בטרם הוקם שם מחנה הזוועות. כל מי שהכירה, נרצח במחנה. והיא, לאורך כל שנותיה, תהתה מתי הסיפור יסופר. סיפור מחנה ההשמדה הנורא.

​

דר' שרה מלצר היא אמנית ויוצרת, אשת חנוך ואשה לתלפיות.

את סיפור הישרדותה וניצחונה נשלב בסרט המלא שנפיק.

​

מטרת העל שלנו - גיוס משאבים להפקת הסרט המלא - בלז'ץ.

​

בואו. קחו חלק!